בת ירוחם רוטנברג, עבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה וגידלה את בנו של בעלה. שלוש שנים טרם נפילתה נהרג בעלה בעת שנפל מבניין במהלך עבודתו כפועל בניין.

דבורה נפלה בשיירת אנשי-המדע, הרופאים ועובדי "הדסה" שעלתה להר-הצופים ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). הדרך להר- הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של ה13.4.1948- יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין-ליווי נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר- הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר- הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. דבורה הובאה למנוחת- עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.